עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
בחירות
20/08/2018 21:24
תמר בן פורת
 כשצריך לבחור בין אפשרויות שונות,  קורה ומרגישים שהפסדנו .
כך קרה לי בשיעור השבוע שבו היינו צריכים לבחור סדנא.
ומה קרה?
בחרתי סדנא  שנראתה לי מעניינת, אך לדאבוני,
האייפון שלי לא התאים לסדנא.
אז צפיתי בשיעור בלי לבצע.
עד כאן מילא
אבל כשראיתי תוצר של קבוצה אחרת שממש אהבתי- 
הרגשתי פספוס.
בגן אני לעיתים לא מאפשרת בחירה, כיוון שקורה שכל הילדים נעלמים מהיצירה לפינות.
נראה לי שחשוב שהם יחוו מה קורה  כאשר הם בוחרים פעילות אחת על השניה,
ואולי לבחור בדרך ביניים, של פעילות אחת חובה שעליהם למצוא לה זמן בתוך זמן הפעילות,
כך גם ילמדו אחריות מהי.

1 תגובות
פתאום המחשב נהיה לי נגיש
06/08/2018 19:00
תמר בן פורת
השבוע בשיעור למדנו איך ליצור משחקים בקלי קלות
ומצאתי את עצמי ממש מתלהבת. זה פשוט כייף !
והמחשב נהיה לאט לאט יותר נגיש, ויותר אני מוצאת את עצמי חושבת
איך?
איך אפשר להכניס טכנולוגיה לגן למרות שאין לי בגן מחשב.
והפתרון בנתיים הוא טאבלט שבעצם אפשר להשתמש בו כמו במחשב.
המאה העשרים ואחת- חכי לי אני בדרך!!!
1 תגובות
"איזה כייף שי המון חברים"
12/07/2018 19:20
תמר בן פורת
"איזה כייף שיש המון חברות..."
אבל לפעמים קשה להסתדר כשהקבוצה היא גדולה.
בשיעור האחרון היו לי שתי משימות:
האחת טכנולוגית, ללמוד איך עושים מסמך שיתופי,
חייבת לומר זה פשוט כייף !
המשימה היותר קשה לי, הייתה למצוא את עצמי בתוך קבוצה של שבע בנות.
מי עושה מה? מי מסכמת?  מי פותחת את המסמך?
בקבוצה כמו בקבוצה, תמיד יש את אלה היוזמות שמיד פועלות ועושות.
לי לקח זמן להשתלב בתוך העבודה. 
אולי פשוט לא עבדנו נכון בקבוצה? יכול להיות שהיינו צריכות לעצור, לחלק בינינו מי עושה מה.
שתי מסקנות שאני לוקחת איתי לעולם העבודה בגן:
1. כשקבוצת ילדים משחקת כנראה שקורה שם בדיוק מה שקרה אצלנו,
יש כאלה שלוקחים פיקוד, יש מצטרפים, ואני צריכה לשים לב ,ולעזור לאלה שלא מוצאים מקום
ואז נפלטים מהמשחק.
2. טכנולוגית
המסמך השיתופי הוא כלי נהדר, בקביעת זמני אסיפת הורים, כיבוד למסיבות,
במקום הדף שתולים בלוח הורים, שתמיד יש כאלה שמפספסים .
יאללה - התקדמתי!
1 תגובות
הייתי רוצה שידעו כולם שיש ילד אחד בעולם...
02/07/2018 17:36
תמר בן פורת
"הייתי רוצה שידעו כולם שיש ילד אחד בעולם, והילד הזה הוא אני"...
 
שירה שלי בת עשר וחצי, היא ילדה בעלת טמפרמנט עצור. 
המורים שלה תמיד אומרים שהם לא מכירים את הקול שלה.
היא חכמה, ותלמידה מצוינת,  כל התעודה שלה טוב מאד ומצוין
ובהשתתפות בשיעור קיבלה מספיק!
בעקבות השיעור  שבחלקו ראינו שהטכנולוגיה יכולה לבוא לעזרת ילדים כמוה,
להשתמש ביכולות לאו דווקא ורבליות, חשבתי, כמה עצוב שאין למורה שלה
יכולת להכיר אותה, את היכולות שלה.
היא מציירת מאד יפה, ומכינה בטאבלט שלה פרופילים מרהיבים.
היא זו שלימדה אותי להכין מצגת כשהייתה בכיתה ג, וכשמשהו מעניין אותה, היא מתיישבת 
ליד המחשב, חוקרת , מכינה מצגות.
אז האם השתתפות בשיעור היא רק לענות על שאלות של המורה?
ואני לוקחת את המחשבות האלו, להסתכלות עליי כגננת,
אני בדרך כלל מגלה מהן החוזקות של כל ילד, אבל בדרך כלל,
הילדים שמשתתפים, שמגלים סקרנות בנעשה בגן, הם במיינסטרים
ולוקחת עליי לנסות לתת לילדים מענה לפי העניין בו הם מגלים.



1 תגובות
איך בלוג נולד?
22/06/2018 19:05
תמר בן פורת
"איך בלוג נולד? כמו תינוק
זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה"...
אז הוא נולד הבלוג שלי. במסגרת קורס התקשוב.

ומה לקחתי מהשיעור הראשון? ילדי המאה העשרים ואחד,
ילידים טכנולוגיים, ועל מערכת החינוך להתאים עצמה, 
לתת להם כלים לגדול בעולם שמשתנה כל הזמן.
יצאתי מעט מתוסכלת מהשיעור, גם כי אני רואה את המצב
בבית הספר, לפחות בזה שביתי לומדת בו, וגם כי הייתי רוצה מאד
להשתמש באמצעים טכנולוגיים, אך הגן שלי אינו מצוייד אפילו במחשב.

ובכל זאת...
הרעיון של לתת לילדים להיות שותפים נכון לכל דרך שבה מלמדים בגן, 
במפגש, בקבוצה, ואותו אקח כצידה לדרך ואיישם בגן.
  
       תודה תמר
1 תגובות